עדות ממוסמכת: ה'סגולה' שהפסיקה את המגיפה האיומה בגיטו ורשא

במרכז הבינלאומי 'שם עולם' העוסק במחקר ותיעוד השואה והאמונה נמצא תיעוד בלעדי, על מגיפה שהיכתה בגטו ורשא והפילה 5,500 חללים בחודש * גדולי רבני הגטו נקטו בסגולת חתונת יתומים עניים בבית הקברות, באישור עקיף של ראש ה'יודנראט' ועקומת התמותה צומצמה בצורה דרסטית

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp

גטו ורשא יום א' לפרשת האזינו תש"ב

ביום זה התקיימה ישיבת וועד רבני הגטו. התאריך המדויק – ז' תשרי תש"ב 28.9.1941, למחרת שבת תשובה.

הגטו הצפוף, שהכיל באותם ימים כ-450,000 יהודים, הגיע בשל הרעב והמחלות, לאחר שנתיים של שלטון גרמני וכשנה בתוך גטו סגור, לשיאים של תמותה.

הצפיפות הנוראה וההזנחה הגדילו באופן קיצוני את מספר הנפטרים.  גוויות היו מוטלות ברחובות באין מי מהמשפחה שידאג לקבורתן. אנשי החברה קדישא פועלים ללא לאות אך אינם עומדים בקצב.

בישיבת ועד הרבנים השתתפו תשעה מרבני ורשא וביניהם רבי מנחם זמבה, הרב הקשיש רבי יצחק מאיר קנל, רבי יהודה אריה בידרמן (בנו של הרב יעקב מאיר בידרמן) ורבי דוד כהנא – שפירא.

הרבנים מעלים עצה להפעיל סגולה המוכרת ממהלך הדורות של חתונת בחור ובחורה עניים בבית העלמין בורשא במיוחד כאשר טמונים בו גדולי עולם, ביניהם רבני ורשא לדורותיהם, כמו: בעל ה'חמדת שלמה', בעל ה'תפארת יעקב' ועוד מגדולי האדמו"רים לחצרות מודזיץ', ראדזימין, ביאלה, וורקי, פילוב וגדולי ראשי הישיבות כמו הנצי"ב ור' חיים מבריסק.

בבית עלמין זה רצו הרבנים לזעוק ולהזעיק את שוכני עפר המסתופפים תחת כנפי השכינה בכדי שיעתירו לפני יושב מרומים לישועה והצלה מהמגיפה הנוראה. על מנת לעורר חסד עליון נוקטים הם בפעולה של חסד שהיא "הכנסת כלה" של יתום ויתומה עניים במימון מלא של הציבור.

הם פונים לעסקן שהוא יו"ר מחלקת הדת בגטו, משולם קמינר, שידאג הן למימון והן לאישור המעבר לבית העלמין, שהינו מחוץ לגבולות הגטו. משולם קמינר לקח על עצמו התחייבות להעמיד סכום של אלף זלוטי עבור הזוג וחתונתו, אלא שזמן קצר לאחר מכן הוא עצמו נפטר ממחלת הטיפוס המשתוללת בגטו.

הרבנים לא התייאשו. משימתם הייתה להוריד את עקומת התמותה בגטו שנסקה בחודשים אלול תשרי (תש"א – תש"ב) לכ- 5,500 נפטרים בחודש.

בעיתונות המחתרת בגטו וורשא מתואר המצב "כקריסה שאף החולים בבתי החולים סובלים חרפת רעב, השחפת והטיפוס משתוללים" (ביולעטין, גליון 17).

ההיסטוריון מרטין גלברט מתאר "זקנים וילדים שתש כוחם לנוע שוכבים ברחובות ומתים ברעב".

הרבנים פנו לכתובת חדשה – ראש היודנראט, אדם צ'רנייקוב, אשר מוצאו מבית מתבולל והוא חסר כל ידע ביהדות, כפי שהעיד על עצמו וכפי שכתב עליו המשורר – היסטוריון בגטו, יצחק כצנלסון. אולם הרבנים הבינו שאת הבקשה שהפנו לקמינר לא ניתן להעביר לצ'רנייקוב מכיוון שזו תיראה לו "מגוחכת ופרימיטיבית", לפי מעלתו. במכתבם אליו הם מציינים את הירתמותם של הרבנים לעצור את המגיפה באמצעים סניטריים אך כשאלו כשלו, הם עוברים לאמצעים רוחניים, כמו: תפילות, קבוצות לאמירת תהילים ועוד.

במכתב שנשלח אליו בסוף אוקטובר 1941, הם מציינים שהחליטו להוסיף שלב באופן שהיה מקובל בקהילות ישראל. אולם לאדם חסר רקע מסורתי כצ'רנייקוב הם מציגים את הדברים במכתבם באופן שיישמע סביר באוזניו. הרבנים מצטטים במכתבם מובאות מההיסטוריה היהודית, כמו העובדה שבשנת 1918 התקיימה בעיר לבוב הסגולה הזו והמגיפה נעצרה. הם אפילו מציינים שבתאטרון היהודי בורשא הועלתה בזמנו הצגה של הסופר י. זינגר ובה תיאור של חתונה שכזו.

ובימים שלאחר מכן מציין צ'רנייקוב בקצרה ביומנו שנתן הסכמה לפניית הרבנים בעניין החתונה אך לא פירש.

הרבנים שחששו שעצם פנייתם תביך את צ'רנייקוב ציינו במכתבם שדי להם שיאשר את הפניה בעל-פה והמכתב עצמו יושמד (כנראה למנוע לטעמו, מסמך מביך להתנהלותו) אולם המסמך שרד ובמרכז הבינלאומי שם עולם, בו נמצאים העתקי ההתכתבויות מצאו גם החוקרים כי בסוף חודש נובמבר 1941 חלה הפחתה דרסטית במספר הנפטרים שנמשכה שלושהחודשים לאחר החתונה ואשר הביאה את עקומת התמותה בגטו למספרים הנמוכים ביותר.

יש להדגיש שסגולה זו הופעלה לא רק בהסכמה שבשתיקה, אלא אף בתרומתו של צ'רנייקוב מכספי הקהילה לעצם קיום חתונה זו. השאלה האם יש קשר בין המעשה לירידה הדרסטית במספר הנפטרים? תישאר פתוחה בעיני חלק מהציבור ובעיני אחרים התשובה ברורה.

רוצים להיות מעודכנים?
קבלו את העיתון למייל או לוואטסאפ

רוצים להיות מעודכנים?
קבלו את העיתון למייל או לוואטסאפ