מסקנות הדו"ח הסופי של ועדת הקורונה: להקים רשות לאומית לשעת משבר

הוועדה הגישה היום את הדו"ח הסופי עם המסקנות * במקרה של שעת משבר יש להעביר סמכויות מגופי הממשלה לידי הרשות, לשלב גופי מערכת הביטחון בפעולת המשרדים האזרחיים * בעת חירום יופקד תהליך הבדיקה בראש וראשונה בידי קופות החולים * יו"ר הוועדה ח"כ עופר שלח: "המשבר נוהל באופן לא סדור"

  • 14/05/2020
  • 13:45
  • אביגדור שטרן
  • דוברות
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp

ועדת הקורונה בכנסת, בראשות ח"כ עפר שלח, הגישה היום את הדו"ח הסופי עם המסקנות אודות הטיפול במאבק בקורונה. בדו"ח שהוגש ממליצה הוועדה להקים ולמסד את הרשות הלאומית לשעת משבר ולהעמיד בראשה אדם בעל ידע וניסיון בהפעלת מערכות גדולות.

הדו"ח קובע כי גופי החירום הוחלשו והודרו מטיפול במשבר: על אף המאמצים, ההצטיידות במכונות הנשמה כשלה ולא הייתה עמידה ביעד מספר הבדיקות, מצבת כוח האדם לטיפול במונשמים נמוכה וקיים מחסור חמור במידע אמין ורלוונטי, שישמש לקבלת ההחלטות ולהסברה.

הוועדה מותחת ביקורת על התנהלות הממשלה במשבר וקובעת שיש לחוקק בחוקים ותקנות, את העברת הסמכויות מגופי הממשלה השונים לידי הרשות בעת משבר. לדעתם יש לעצב בעבודת מטה משותפת למל"ל ולמשרדי הממשלה את שילובם של גופי מערכת הביטחון בפעולתם של המשרדים האזרחיים: פיקוד העורף, רח"ל (רשות חירום לאומית) וגופים שעיסוקם בשגרה אחר, שיגויסו לטובת המאמץ הלאומי בעת משבר.

הוועדה סבורה שיש להסתמך, ככל האפשר וכבחירה ראשונה, על מערכות קיימות ומתורגלות ופועלות בשגרה, ובראשן הרשויות המקומיות ומשטרת ישראל. להלן עיקרי ההמלצות:

להקים קבינט מצומצם, מיד עם הכרזת שעת משבר על ידי הממשלה, שיהיו חברים בו השרים הרלוונטיים, בראשות ראש הממשלה. לקבוע תפקידים אופרטיביים לתחומים שונים כמו לסתי האבות, למגזר החרדי או הערבי, שיפעלו תחת הרשות הלאומית לשעת משבר.

יש לגבש תהליך סדור לאיסוף מידע, קבלת החלטות והשימוש בו, תהליך שישלב בתוכו את מקסימום המידע הקיים והניסיון שנצבר בישראל ובעולם. המידע, דרך הניתוח והמסקנות צריכים להיות שקופים לציבור, כדי להגביר את האמינות של ההחלטות שיתקבלו.

לגבש מערך הסברה, שיתוגבר ביועצים חיצוניים מהשוק הפרטי ש"יגויסו למילואים", כדי לעצב תפיסת הפעלה, ויאייש דסקים לשעת משבר (הסברה בשפות שונות, עיצוב מסרים מותאמים והנגשת מידע), על בסיס מידע אמין שיוזרם אליו דרך קבע.

לקבוע נציגים למגזר הערבי ולמגזר החרדי שיהיו חלק קבוע מצוות קבלת ההחלטות ברשות. נציגים אלה ישמשו כאופרטורים ייעודיים עם הפעלת הרשות. לקיים עבודת מטה הנוגעת לדרכי הפצת המידע לכלל האוכלוסייה שאינה דוברת עברית כשפה עיקרית. ולמסד כללי עבודה עם גופי ההתנדבות השונים במגזרים אלו, ולטייב את הקשר שלהם עם משטרת ישראל וגופי החירום.

למסד נוהל, שבו גם בעת חירום יופקד תהליך הבדיקה בראש וראשונה בידי קופות החולים, המפעילות בשגרה מערך מבצע מדי יום כמות בדיקות גדולה בהרבה מזו שנדרשת אפילו בעת מגיפה. במסגרת הנוהל, ייקבעו הדרכים שבהן יופעל מד"א כקבלן משנה עבור הקופות בביצוע בדיקות בשטח ובמתחמי "דרייב אין".

יש להשלים את הקמתו של ממשק אחיד, שיאפשר העברה יעילה של מידע וימנע אובדן פרטים חיוניים כדי להתאים את התוצאות לנבדק. ממשק זה צריך להיות מסונכרן גם עם מסדי המידע של קופות החולים השונות, תוך שמירה על פרטיות מרבית. זו הדרך היחידה שתאפשר קיצור משמעותי של הזמן מן הבדיקה לתחילת החקירה האפידמיולוגית.

יש לקבוע תקנות לשימוש באמצעי ניטור אלקטרוניים, תוך הימנעות מפגיעה גורפת ולא פרופורציונלית בזכויות הפרט. יש להשלים את מערך הבדיקות הסרולוגיות, ולבצע בדיקות סקר נרחבות שיאפשר יצירת מסד מידע ראוי לקראת אפשרות חזרתו של נגיף הקורונה.

לתת לטיפול באוכלוסיות הסיכון עדיפות ראשונית בהקצאת משאבי החירום, כדוגמת פיקוד העורף ומשאביה של מערכת הביטחון. כמו כן יש לחזק את מערכי בריאות הנפש ולעצב תכניות פעולה ייחודיות להתמודדות עם השלכות המגיפה, במיוחד בקרב קשישים וצוותים רפואיים. יש להקים ועדה לנושא בריאות הנפש בעת משבר, ולהגדיל את התקציבים המיועדים למאבק באובדנות.

יו"ר הוועדה  שלח (יש עתיד-תל"ם) אמר כי "הוועדה משלימה היום את עבודתה, ומניחה המלצות ליישום מיידי. למרות זמן לא מועט להיערכות, משבר הקורונה נוהל באופן לא סדור, דבר שיש לו השלכות כלכליות וחברתיות קשות, שאיתן נתמודד עוד זמן רב. יישום ההמלצות שלנו והפקת הלקחים חיוניים, אם ברצוננו לצאת מן המשבר הנוכחי ולהיות מוכנים טוב יותר לעתיד".