למרות מגמת הירידה מקדמים חקיקה למעקב השב"כ אחר חולי קורונה

בג"ץ קבע שמעקב השב"כ אחר חולי קורונה כדי למנוע את התפשטות המגפה ייעשה רק לאחר חקיקה * על אף שחלה ירידה משמעותית במספר החולים והנדבקים, מקדמת הממשלה מקדמת את החוק * יש לכם שבוע לערער על כך * ומי יוחרג מהאזנות השב"כ

  • 20/05/2020
  • 11:29
  • אביגדור שטרן
  • Shutterstock
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp

חוק מעקבי השב"כ יוצא לדרך. למרות מגמת הירידה במספר החולים והעובדה שבמשך יומיים לא נרשמו נדבקים חדשים בקורונה, פרסם הלילה (רביעי) משרד ראש הממשלה את תזכיר החוק המסמיך את שירות הביטחון הכללי (השב"כ) לעקוב אחר אזרחים ישראלים חולי קורונה. התזכיר שבו מפורט באילו תנאים יתאפשר המעקב, פתוח להערות הציבור לשבוע בלבד (עד ל-26 במאי).

בתזכיר נכתב: "הממשלה שוכנעה כי עקב חשש ממשי להתפשטות רחבה של המחלה, ובהיעדר חלופה מתאימה ביחס לסיכון הציבור מהמחלה, קיים צורך ממשי בהסתייעות בשירות". החוק החדש, שבו תדון ועדת החוץ והביטחון של הכנסת לאחר שיתקבלו הערות, יופעל כהוראת שעה לשלושה חודשים וניתן יהיה להאריך אותו בשלושה חודשים נוספים לפי הצורך.

החוק מגדיר את המידע הטכנולוגי, הכולל נתוני זיהוי של אזרחים, נתוני מיקום ופירוט שיחות, שאוסף השב"כ, ומדגיש כי אין מדובר בתוכן השיחות. אך סעיף 8 מסביר כי מאחר שנוהלי עבודת השב"כ חסויים, ייקבעו דרכי עבודת השב"כ בפעולות הסיוע על ידי ראש הארגון, יובל ארגמן, ויאושרו על ידי היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט.

החוק מבוסס על החלטות ממשלה שהתקבלו בתחילת המשבר. הממשלה קבעה אז כי במסגרת תקנות שעת חירום היא תאפשר לשב"כ לסייע למשרד הבריאות לאתר אזרחים שבאו במגע עם חולי קורונה מאומתים. לאחר שהוגשו עתירות לבג"ץ, קבע בית המשפט לפני שלושה שבועות כי ללא הליך חקיקה, המדינה לא תוכל להמשיך לעקוב אחרי תנועת האזרחים.

בחוק מובהר כי בשל רגישות השימוש בשב"כ, יעסקו רק אנשים מסוימים בשירות, במעקב ועיבוד המידע, וזאת לאחר חתימה על הסכם לשמירה על סודיות. מאחר שהמעקבים עומדים בסתירה לחוק הגנת הפרטיות, החוק החדש מבהיר כי כל אדם שיעשה שימוש לרעה במידע הנאסף, עובר עבירה פלילית וצפוי לעונש של שלוש שנות מאסר. המידע יישמר לזמן מוגבל על ידי משרד הבריאות ל-60 יום, ואז יימחק.

החוק מציין כי משרד הבריאות יקבל רשימה של עיתונאים המחזיקים בתעודת עיתונאי, שיוחרגו מההחלטה, כדי למנוע פגיעה בחשיפת מקורות ופרטיהם לא יועברו אוטומטית לשב"כ. הדבר יעשה רק בהסכמת העיתונאי, ואם אינו מסכים לכך – יהיה עליו לפנות לבית משפט.

ההחלטה להגיש את הצעת החוק מבוססת על התרשמותו של צוות שרים שמינה על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לבחון את השימוש בשב"כ, שבראשו עומד שר האנרגיה, יובל שטייניץ. ראש המועצה לביטחון לאומי, מאיר בן שבת, תמך אף הוא לאורך החודשיים האחרונים בשימוש באיכוני השב"כ וטען כי לא קיימת בישראל חלופה טכנולוגית מתאימה לשימוש בטכנולוגיות הללו.